ידעתי שזה יקרה אבל עדיין רציתי לחשוב שאולי הפעם יהיה שונה שאולי זה סתם בתוך הראש ידעתי שזה ניצול אבל רציתי לחשוב שאולי זה סתם בראש שאולי הפעם יהיה שונה ושזה לא כמו כל שאר הפעמים זה כבר לא פוגע זה פשוט מעצבן למה אני לא עוצרת את זה למה אני תמיד מנסה לחפש את הטוב עד שזה מגיע למצבים כאלו למה תמיד אני צריכה לחשוב שזה אצלי בתוך הראש למה בסוף תמיד זה מגיע לאותה סיטואציה 

היה יום קשוח - זה אנדרסטייטמנט. סופו היה בהפסקת חשמל. ולפני כן נפילת טילים ממש שני רחובות מהבית שלי!!!! אמבולנסים, מסוקים, היה מזעזע!! לא ראיתי. רק שמעתי. חוסר שינה מהטילים, נטישה, חבר הכי טוב שנעלם אל האופק דווקא עכשיט, חוסר שינה, חוסר שינה, פקעת עצבים - היה נורא. וכשהגעתי למטפל שלי התחילה אזעקה והתברר בדיוק שהמקלט שלו לא תקין. היה מזעזע!!!!!

עם זאת, היו דברים טובים

ואני מדליקה את פנסי הקטן

לחפש אותם:

ישנתי שעה לפנות בוקר, ויותר מאוחר הצלחתי להירדם עם מדטטציה בסופו של דבר לשלוש שעות, ובלילה עוד נמנום של קרוב לשעה

אחרי שרבתי עם המטפל שלי איך שהגעתי, ואמרתי לו "טוב, נמות כאן שנינו ביחד", הכול הסתדר ובא על מקומו בשלום, הוא באמת איש מקסים ותמיד \אנחנו מוצאים בסופו של דבר דרך - שנינו היינו סופר לחוצים אבל זה עבר ויצאתי מהפגישה הרבה יותר טוב

ישבתי בחצר שלו על המדרגות ועטופה עוד ברכות ובקבלה שלו עשיתי עבודה על הווטסאפ שעה וחצי (בעיקר בחטלתי דברים בגלל המלחמה, אבל גם זה היה צריך להיעשות)

היה בסדר עם השכנים במקלט. הרבינו לצחוק דווקא.באמת מרגע שדי הפסקתי לחכות מהם האוירה נהייתה הרבה יותר טובה

הייתי במכולת. קניתי ועשיתי לי טוסטיךם טעימים מאוד, יוגורטים, עשיתי סלט ירקות ממש בריא אחרי כמה ימים שלא, אבל עכשיו ממש השקעתי עם םפשתן טחון ועם לימום ושמם זית ואבוקדו ונסטים וחסה וכעלי בייבי - פשוט סמל הבריאות בהתגלמותה.

דיברתי פעמיים  עם קווי עזרה ראשונה.

אחרי שהתנמנמתי בערב שעה נהייתי שוב בנאדם שפוי. עצבני אבל שפוי.

עשיתי דבר שלא עשיתי שנים למען עצמי: קניתי לי  זר פרחים ענק למדי של חמניות. יש לי קצת עציצים בבית, אבל אני לא מרשה לעצמי לקנות פרחים. והפרחים כל כך יפים שרק בשבילם אני רוצה לחיות. פיצלתי אותם לשתי צנצנות זכוכית - אחת במטבח והשנייה בסלון ליד הספה המדבימה החדשה שלי, שאין כמוה בעולם - פשוט אין, זה וינטג' מטורף שלא ראיתי כמוה בשום מקום, לא במציאות ולא בתמונות.עכשיו אני רובצת על הספה השנייה וצופה בספה עם השולחנון והעציץ עם החמניות וזה כמו תמונת אמנות יפהפייה. זה גם משתלב עם הפרחים האדטמים-סגולים שקטפתי אתמול בטיול.

כשהייתי במכולץ רציתי לרקנות את כל העוגות שיש שם. לא קניתי אפילו אחת. פינקתי את עצמי במקום עם הפרחים ועם החומרים לטוסטים, ואני ככ מבסוטית!!!

אחרי יום של על סף איבוד העצמי עם חרדה ובכי , ואחרי חודש /של חתול שחור (סליחה מהחתול) ביני לבין ז, שמתי גבול . אני גאה בעצמי שלא פוצצתי - נותנת לו קרדחיט על עשר שנות חברות ונותנת לו אפשרות להסביר כשירצה בגלל שהוא פגוע באיזה אופן שאולי משםיע עליו, אז בעצמם שמתי גבול מאוד ברור שלא מצתאימה לי בכלל ההתנהגות הזאצ ולא מוסנת לי, ואם וכאשר נוא ירצה לשוחח אני ארצה לשמוע הסבר. ועכשיו אני מרפה.

השכנה הייתה נחמדה והביאה לי נרות מיוחדים.

ראיתי מחזיק נרות מדהים בפריטים למכירה בזול, לואני הולכת לקנות אותו. כן, מסתבר שנורא חשוב לי שהבית שלי יהיה הכי יפה שאני מסוגלת לעשותו.

והוא באמת מאוד מאוד יפה.

אם מישהו היה אומר לי אפיל לפני שלוש שעטות שאכתוב ככ הרבה דברים טובים הייתי מעווה פנים.

אז

תודה שנשארתי בחיים בסופו של דבר (הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא רוצה לחיות, אבל היום כשזה היה ככ קרוב, רציתי לחיות)

תודה לאוירה הטןבה במקלט שהייתי שותפה לה, להומור

תודה על קווי העזרה הראשונה הנפשית

תודה שהרבה קולגות שלי התעניינו אם אני בסדר אחרי הנפילה

תודה לחתולות

תודה שהדחתי כלים

תודה למדיטציטות

תודה לבודהיזם

תודה לסדרה שאני רואה בנטפליקס

תודה לרעיונות שעלו לי למחר

תודה שוב לעצמי שפרגנתי לי וקניתי לי את החמניות הצהובות הבוהקות הככ יפות

תודה שככ יפה ונעים כאן עכשיו בביתי הקטן 

תודה שלמדתי איך לצלם את עצמי כך שלא אראה בת 100

תודה שאני מוצאת תודות ושאני לא מוותרת כמעט כל יום לחפש

תודה שאני טיפין טיפין הולכת ומתחזקת וטיפה יודעת יותר להתנהל 

תודה על כאן

שרי יקרה - תודה!!!!

זֶה כְּבָר לֹא חֲלוֹם,

הִתְחִילָה הַמִּלְחָמָה – שֶׁתָּבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם.

וּבֵין הַפְצָצוֹת אַזְעָקוֹת וְהִיסְטֶרְיָה,

אָנוּ לֹא שָׂמִים לֵב – שֶׁנִּכְתֶּבֶת הַהִיסְטוֹרְיָה.

.

הַאִם בְּקָרוֹב נַגִּיעַ – לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה?

הַאִם זֶה חַיָּב לְהַגִּיעַ – בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה?

אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לַחְשֹׂף אֶת פּוֹטֶנְצְיָאל הַנְּשָׁמָה,

גַּם בְּצוּרָה – שֶׁהִיא לֹא אַלִּימָה?

.

לָמָּה אָנוּ בּוֹחֲרִים בְּאַלִּימוּת?

לָמָּה צָרִיךְ אֶת הָעִמּוּת?

לֹא מַסְפִּיק – שֶׁהָאֱמֶת תַּעֲבֹר אִמּוּת?

לָמָּה כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים – צְרִיכִים לָמוּת?

.

מָה אִם בִּמְקוֹם טִילִים,

הָיִינוּ פּוֹתְרִים סִכְסוּכִים בְּמִלִּים?

כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ נִצָּלִים?

מָה יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת עִם הַתַּקְצִיבִים הַגְּדוֹלִים,

אִם הֵם הָיוּ מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת יוֹתֵר מוֹעִילִים?

.

אַךְ אִם בִּרְיוֹן אוֹתְךָ מַכֶּה,

אַל תּוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַלֶּחִי הַשְּׁנִיָּה – וּתְחַכֶּה.

לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַחֲזִיר בַּחֲזָרָה,

גַּם כְּדֵי לָצֵאת מֵהַצָּרָה,

וְגַם בִּשְׁבִיל – לְהַכְחִיד אֶת הָרַע.

.

הַטּוֹב – צָרִיךְ לְנַצֵּחַ,

מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַחַיִּים – צָרִיךְ לַעֲצֹר אֶת הָרוֹצֵחַ.

עַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ – לְנַקּוֹת אֶת הָעוֹלָם מֵהַזֻּהֲמָה,

לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם – לִפְעָמִים עַל יְדֵי מִלְחָמָה.

.

מָה שֶׁקּוֹרֶה – זֶה רַק קְצֵה הַקַּרְחוֹן,

עַם הַנֶּצַח – יוֹבִיל לְנִצָּחוֹן.

רַק צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה נָכוֹן,

וּלְאַזֵּן בָּאִזּוּן הַנָּכוֹן – אֶת כְּלַל מַרְכִּיבֵי הַבִּטָּחוֹן.

.

אֲנַחְנוּ דּוֹר הַגְּאֻלָּה,

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת זֶה – בְּכֹל פְּעֻלָּה.

נְנַצֵּחַ אֶת בְּנֵי הָעַוְלָה,

נְתַקֵּן אֶת הַתַּקָּלָה.

נְסַלֵּק אֶת הָאֲפֵלָה,

צַהַ"ל יוֹבִיל – לְצַהֲלָה,

וְכֻלָּם יָבִינוּ – לָמָּה הָעָם הַנִּפְלָא,

נִקְרָא – עַם סְגֻלָּה.

החיים חשובים כי יש בהם רגש. אדם רוצה להמשיך להרגיש את העולם כדי להיות מחובר לעולם. לכן כל אחד עולם אינסופי בפני עצמו. צריך לשפר את החיים ולא לוותר עליהם. חשוב לאהוב את עצמנו בזכות מה שאנחנו אוהבים ועושים, לעזור לעצמנו וגם לתת אהבה ודאגה לאחרים.

היי, 

אני מרגישה כמו בתוך סיוט. ממצב שעבדתי משרה מלאה (לתקופה קצרה) ואפילו הצלחתי להתפרנס לא רע, הגעתי למצב שירדו לי כל ההכנסות. 

עבדתי לאחרונה כפרילנסרית בטיפול בילדים. משפחה אחת פיטרה אותי ביום רביעי האחרון ובצורה ממש גועלית. המשפחה השניה כתבו שלא צריכים כרגע בגלל המצב. 

אין לי חסכונות או מישהו שיעזור, נשארתי עם מה שיש לי בארנק בלי מושג מאיפה יגיע השקל הבא. אני בחרדות מטורפות. ברגע אחד הכל קרס. 

אולי באמת אני לא יכולה להמשיך לחיות. וגם לא רוצה. 

רציתי להגיד שדי בני אנוש די לראות את זה כמה שאני לא

שווה את כמה אני דחוייה שלא משקיעים בשבילי 

גם אם אני לא הבסטי שלהם משהו סמילי קטן 

למה להיות בולטים כל כך למה 

הבנתי שאתם משקיעים בשביל היקרים וכל זה אבל די יש דברים בסיסים 

די הנפש כואבת מהתנהגות מהדחייה של החברה .

לפחות אל תעשו את זה שקוף כדי לא להיות מושפלת או להרגש שאני לא שווה את היחס הבסיסי   דברים בסיסים וגם המשפחה המורחבת הזאת  הזאת אירועים משפחתים שאני כבר לא הולכת שמעדיפן את האחותי וזה באמת יכול לחשוף אותי .די עולם אכזר יש גבול 

לפעמים תתן לחמך בפני המים 

הייתי חייבת לשפוך 

איך בורחים כשאי אפשר לברוח? 

כבר הייתי על הקצה בשבועות האחרונים והאירועים האחרונים ומה שנלווה אליהם דחפו אותי משם 

במה להחזיק? זה מרגיש שאין ברירות כבר 

אני רוצה לברוח כדי להציל את עצמי 

אבל פעם קודמת כשניסיתי נגמר יותר גרוע 

אני חסרת אונים לחלוטין 

וזהו אני לא אוסיף עוד 

די

למרות הכול

אפעלפיכן

1.אני בחיים. החתולות, וככל שידוע לי - כל מכריי.

2.ישנתי. אמנם משש בבוקר, אבל ישנתי.

3.היפוכי זמני השינה שתמיד מקשים עלי את התיפקוד, הם עכשיו לטובתי דווקא.

4. יצאתי להליכה קטנה כיום. עשיתי תרגילים. היום עשיתי גם קצת צי קונג. ומדיטציה.

5.היו לי רגעי השתקעות בהווה.

6.מצאתי מקום עם ירוק ברחוב.

7. ניקיתע קצת, סידרתי קצת, הבית נראה ממש נחמד.

8.בערב באה אלי ידידה חדשה ונחמדה לי ומעניינת. אזעקת הערב אירעה כדהייתה אצלי ואני מודה שנעם לי שהשכנים ראו שאני לא לבד פעם אחת. מלבד זאת, שמחה שהיא לא נתקעה חלילה בדרך חזרה.

9.אמרתי בגילוי ובאופן לא שיפוטי את מה שהיה לי קשה איתו 

10.עשיתי עוד קצת משהו שקשור לעבודה - רבע שעה, אבל מדוייק.

11. קולד\גות כתבו לי לראות אםפ אני בסדר (כי שמעו שהייתה נפילה בחיפה), זה היה נעים

12. שוב שיקרתי שקר לבן, אני שדוגלת תמיד בלהגיד את כל האמת בלי כחל וסרק - חייבת להגן על עצמי והכוחות שלי מוגבלים

13.קטפתי פרחים כשטיילתי ושמתי בשני עציצונים - נראה מקסים

14. שמתי קטורת

15.היה כיף וזורם עם ידידתי החדדשה - אכלנו, דיברנו, שרנו.

16.מחר יש לי טיפול. מחכה.

17.ביטלתי את הנסיעה מחר, מן הסתם, שזה מבאס מצד אחד ומצד שני מרגיע אותי ואני עושה מה שאני צריכה לעשות באופן אחראי.

18.באחת האזעקות כשהייתי לבד ממש לא התחשק לי לקום למקלט. אמרתי לעצמי בענייניות ידידותית: קומי, תעשי מה שאת צריכה לעשות.

19.טוב שלא הייתי לבד כשהיה ככ מפחיד היום עם הבומים.

20.לא ממהרת לענות לז. זה חדש.

תודה לידידות החדשה

תודה לזרימה, למוזיקה, לשיחה

תודה לשכנים שבכל זאת קיימים

תודה לנטפליקס, למחשב, לפלפון, לבינה המלאכותית

תודה שכתבתי היום

תודה שוב לספה המהממת שלי וללדים המדהימים ולפרחים המהממים ולטעם הטוב שלי בעיצוב חדרי

תודה על היכולת בחלק מהיום להשתקע בהווה

תודה שאני מקבלת את העייפות כחלק מהעניין בתקוםה הזאת, וזה בסדר לנוח 

תודה שיש לי סודה בבית(: מתה על סודה

תודה למקום כאן, ותודה לשרי המתמידה(: