"כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה", שרים להם פורטיסחרוף בשירם המוכר, ונדמה שהמצב נכון מדי שנה בחודש יולי, המזוהה כל כך עם הקיץ ועם תקופת החופש הגדול של הצעירים שנפתחת גם עם יום העצמאות של "אחותינו הגדולה" ארה"ב ב-4 ביולי. כולנו אוהבים את ארצות הברית של אמריקה, שמחים שהיא עומדת לצידנו, ותמיד רוצים להיות כמוה. נדמה שבשנים האחרונות לצד אורח החיים המערבי האמריקאי, אנו זוכים להיות עדים להשפעה נוספת שמשתלטת עלינו והפעם לא לטובה – תרבות "הטרנדים המושחתים".

ג'אנק פוד עתיר שומן ומעובד אמריקאי הוא לא נושא חדש, אך הפעם מדובר על "טרנדים" ששוטפים את הרשתות החברתיות לזמן קצר, ומציגים מזון עתיר בסוכר, פחמימות ושומן רווי כחלק מהמרדף הבלתי פוסק אחרי הדבר הבא. הסכנה שבטרנדים אלו היא שבדיוק כמו שהם באים ומשתלטים עלינו – הם חולפים במהרה, ומשאירים את הדלת פתוחה לטרנד הבא שמנסה לשבור את הרף שהציב קודמו.

כשמחברים את ה-"התרבות" שמעמיסה מכל הבא ליד על המנה שלנו עם אורח החיים היושבני הנהוג במערב מקבלים תמונה עגומה: ישראל נמצאת בעיצומה של "מגפת" השמנה מתגברת המאיימת לגרור אחריה גל צונאמי של תחלואה כרונית, ובראשה סוכרת הקשורה בהשמנה קשר הדוק. המגמה מדאיגה במיוחד לאור הדבקת הפער בין אחוזי האנשים עם סוכרת בישראל אל מול הסוכרתיים בארצות הברית, ממנה אנו שואבים את ההשראה, שם השמנה וסוכרת כבר הגיעו לממדים אפידמיים.

מצב מדאיג ביותר

הנתונים העדכניים ביותר, שהוצגו לוועדת הבריאות של הכנסת במאי 2025, מצביעים על מציאות בעייתית ביותר: כמעט 60% מאוכלוסיית המבוגרים בישראל חיים עם עודף משקל או השמנה. זו עלייה מהירה מ-56% בשנת 2022, המעידה על החמרה מתמשכת.

בעוד שארצות הברית מתמודדת עם שיעורי השמנה גבוהים יותר (40.3% מהמבוגרים עם השמנה נכון לשנים 2023-2021, לעומת 25.1% בישראל באותם שנים), ישראל מדביקה במהירות את הפער.

גם בקרב ילדים, המצב אינו מעודד: אחד מכל חמישה ילדים בישראל בגילי 9-6 מתמודד עם השמנה, וכמעט שליש מבני הנוער מתועדים עם משקל עודף. שיעור הילדים בני 7 שסווגו עם השמנה עלה מ-7% בשנת 2019 ל-8.5% בשנת 2022.

ההשלכות אינן רק בריאותיות, אלא גם כלכליות: העלות השנתית של השמנה למשק הישראלי נאמדת בכ-55.1 מיליארד שקלים (כ-2.9% מהתמ"ג). אם המגמות הנוכחיות יימשכו, צפוי ששיעור ההשמנה בקרב מבוגרים יזנק ל-31.2% עד שנת 2030, מה שיטיל נטל נוסף של 34 מיליארד שקלים על מערכת הבריאות.

במקביל, מצב הסוכרת בישראל, אף שאינו מוגדר כ"מגפה מתרחבת" באותה מידה כמו ההשמנה, עדיין מדאיג ביותר. בשנת 2021, כ-9.8% מהמבוגרים בישראל אובחנו כחולי סוכרת. נתון זה מציב את ישראל במקום השישי מבין 36 מדינות ה-OECD. בסוכרת, השכיחות בארצות הברית (14.7% מהמבוגרים), עדיין גבוהה מזו בישראל, אך סיבוכי הסוכרת בישראל, כמו שיעור הקטיעות, חמורים באופן לא פרופורציונלי, עם נתון הגבוה ביותר ב-OECD בשנת 2019 (17.6 ל-100,000 איש).

העלייה המהירה בשיעור ההשמנה בישראל אינה מקרית. היא תוצאה של שילוב גורמים ובהם הרגלי התזונה ואורח החיים. התפריט הישראלי הטיפוסי, שבעבר התבסס על עקרונות של התזונה הים תיכונית, עובר שינוי לכיוון של מזון מהיר, מעובד, עתיר פחמימות ושומנים וצריכה גבוהה של בשר. מחקרים מראים קשר ישיר בין העלייה בהשמנת ילדים לצריכה מוגברת של מזון זול ועשיר בקלוריות, יחד עם אורח חיים יושבני הולך וגובר. אורח החיים המודרני המאופיין בישיבה ממושכת תורם משמעותית לבעיה, כאשר על פי נתוני הלמ"ס מאוגוסט 2024 רק 36% מהישראלים מקיימים פעילות גופנית בתדירות של שלוש פעמים בשבוע.

מה לעשות לשינוי המצב?

נכון, כדי למנוע מישראל להגיע לאחוזי השמנה וסוכרת זהים לאלו של ארצות הברית, נדרשת תוכנית פעולה לאומית מקיפה ומתואמת, שתכלול את כלל משרדי הממשלה, מערכת הבריאות, המגזר הפרטי והקהילה. תכנית הכוללת חינוך תזונתי מקיף, החל מהגיל הרך ובכל מוסדות החינוך, הבהרה נרחבת יותר של מזונות מומלצים יותר ופחות, לצד קידום מסגרות לפעילות גופנית בקהילה. אולם יחד עם המחויבות הממשלתית – האחריות מוטלת גם עלינו.

הקפדה על תזונה שמתמקדת בצריכת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שמן זית ודגים. הפסקת המרדף אחרי הטרנדים הכוללים צריכת מזון מעובד, מזון מהיר, משקאות ממותקים ומוצרים עתירי סוכר, מלח ושומן רווי, תוך צמצום הצריכה של מזונות אלו בכלל ושימת לב לתוויות המזון. אלו יסייעו לנו לשמור על תזונה בריאה.

שילוב פעילות גופנית סדירה בשגרת היום, וגם 20 דקות של פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע יכולות לעשות הבדל משמעותי. הליכה, רכיבה על אופניים, פשוט נצלו כל הזדמנות לזוז. קופות החולים מציעות לעיתים קרובות הנחות למועדוני ספורט ופעילויות גופניות, זו נקודה מעולה להתחלה.

אל תתעלמו מסימני אזהרה, אם אתם מתמודדים עם עודף משקל, השמנה או שיש לכם היסטוריה משפחתית של סוכרת, פנו לרופא המשפחה. הקפידו על בדיקות תקופתיות, כולל בדיקת רמת סוכר בדם והמוגלובין מסוכרר (HbA1c). אם תדרשו לניטור סוכר רציף יותר דעו שכיום קיימת טכנולוגיה מתקדמת וזמינה המספקת פתרונות חדשניים לניהול יומיומי של הסוכרת – בהם מערכת חיישנים לניטור סוכר באופן רציף, ללא דקירות ובזמן אמת. המערכת מאפשרת למשתמשים לעקוב אחרי מגמות הסוכר בגוף לאורך היום, לזהות שינויים מתקרבים, ולהגיב בהתאם –על ידי התאמת מרכיבי הארוחה, כאשר דיאטנים קליניים יכולים לסייע בבניית תוכנית תזונה אישית ובריאה.

זכרו הרגלי תזונה ואורח חיים נרכשים בילדות. הסבירו להם על השפעותיו השליליות של המזון המעובד, עודדו את ילדיכם לאכול בריא, הציבו קווים אדומים לגבי אותו מרדף אחרי הטרנד הבא והציעו להם לעסוק בפעילות גופנית ביחד.

ההשמנה בישראל אינה רק בעיה בריאותית אישית, אלא משבר לאומי בעל השלכות כלכליות וחברתיות כבדות. עלינו ללמוד מהניסיון האמריקאי ולהבין כי העדר פעולה יגרור אותנו למצב חמור אף יותר. רק באמצעות מחויבות לאומית, ושינוי עמוק בהרגלי התזונה ואורח החיים של כולנו, נוכל לבלום את המגפה ולשמור על עתיד בריא יותר לילדינו ולדורות הבאים.

ד"ר רפית דרורי וסרברג היא מומחית באנדוקרינולוגיה השמנה וסוכרת במרכז הרפואי DMC לטיפול בסוכרת

עדכון אחרון: יולי 2025