סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
הסיבוך הלא מוכר של מחלת הסוכרת: גסטרופרזיס
מחקר ישראלי חדש אומד את היקף תופעת ה'גסטרופרזיס' – סיבוך עצבי במערכת העיכול שעשוי להתפתח על רקע סוכרת ומצבים רפואיים נוספים, ומתבטא בהפרעה בהתרוקנות הקיבה, בחילות, כאבי בטן וסיכון לתת משקל ואשפוזים חוזרים
אחת ההפרעות במערכת העיכול שהמודעות אליה גדלה בשנים האחרונות קרויה 'גסטרופרזיס' (Gastroparesis) – הפרעה עצבית-תנועתית כרונית ומתמשכת במערכת העיכול שמתבטאת בהתרוקנות איטית של הקיבה.
התופעה עשויה להתאפיין בתסמינים שונים, לרבות בחילות כרוניות, הקאות של מזון לא מעוכל, כאבי בטן, צרבת, נפיחות ביטנית, רמות לא יציבות של סוכר בדם, ותחושת שובע מוקדמת, כאשר כל אלה מסכנים את המטופלים בירידה קיצונית במשקל, תת תזונה וסיכון לסיבוכים שונים.
עתה אומד מחקר חדש את היקף התופעה, שעדיין מצויה על פי הערכות בתת אבחון, ומזהה כי רבים מהמאובחנים בה הם סוכרתיים שפיתחו אותה כסיבוך עצבי פחות מוכר של מחלת הסוכרת.
יותר אשפוזים ופניות למיון
החוקרים מ'מכביטק' – זרוע הפיתוח העסקית של מכבי שירותי בריאות, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חטיבת הבריאות במכבי וחברת התרופות 'טקדה', ביקשו לבחון את היקף המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' על רקע ההערכות כי קיים תת אבחון של התופעה אשר עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו מתיקיהם הרפואיים של כ-2.5 מיליון מבוטחי מכבי בישראל בין השנים 2003 ו-2018. הנתונים השוו לקבוצת ביקורת שכללה שני אנשים בריאים לכל מאובחן עם 'גסטרופרזיס', בהתאמה לפי גיל, מין ומחלות נלוות.
המחקר זיהה 522 ממבוטחי מכבי שאובחנו עם תופעת ה'גסטרופרזיס' – שיעור מתוקנן של 21.1 לכל מאה אלף תושבים, שמתוכם 206 אובחנו עם התופעה באופן ודאי, ולגבי השאר נכתב בתיקים הרפואיים כי הם ככל הנראה סובלים ממנה. קבוצת הביקורת שהותאמה במחקר כללה 1,044 נבדקים.
מכלל המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' – רבע (25.9%) היו מאובחנים בסוכרת שפיתחו את הסיבוך ככל הנראה על רקע המחלה, ואילו השאר פיתחו את התופעה מסיבה שאינה ידועה (תופעה אידיופטית).
באשר לסוכרת – התופעה מהווה למעשה את אחד הסיבוכים הפחות מוכרים של מחלת הסוכרת, שנוצר בעקבות שינויים כימיים במערכת העצבים שמקורם ברמות גבוהות של סוכר בדם, ובמקרה זה – פגיעה בעצב תועה המקשר בין הגולגולת לבית החזה והבטן. לצדה, סיבוכים עצביים מוכרים יותר של מחלת הסוכרת כוללים נוירופתיה סוכרתית – פגיעה עצבית שמתבטאת בתחושות עקצוץ, שריפה, הירדמות, כאב, חולשה, עיכוב ברפלקסים ואף אובדן תנועתיות - בעיקר בגפיים.
לפי הספרות הרפואית, התופעה עשויה להתפתח גם על רקע ניתוחים קודמים באזור הבטן, תרופות שונות שמשפיעות על תהליך העיכול והרגלי אכילה לא מאוזנים. התופעה גם עלולה להיגרם בעקבות פגיעה אוטואימונית במערכת החיסונית – בין השאר על רקע זיהום נגיפי. כמו כן, יש תיאורים כי התופעה עלולה להתפתח על רקע מחלות ברקמות חיבור כמו סקלרודרמה, תת פעילות של בלוטת התריס ומחלות נוירולוגיות נוספות כמו פרקינסון. מחקרים גם קושרים בין מחסור בכלור, נתרן ואבץ לבין ההפרעה, מאחר וחוסרים במינרלים אלה פוגעים ברמות חומצות העיכול ובתהליך עיכול המזון. בנוסף נמצא במחקרים בעבר קשר בין עישון סיגריות כבד לבין התפתחות התופעה.
שיעור הנשים שאובחנו במחקר עם 'גסטרופרזיס' היה גבוה פי 2 משיעור הגברים – מצב שככל הנראה קשור למבנה שונה של מערכת העיכול אצל נשים בהשוואה לגברים, שחושף אותן לסיכון גבוה יותר לפגיעה עצבית שמשבשת את תנועתיות מערכת העיכול.
המחקר זיהה כי אבחון ב'גסטרופרזיס' השפיע משמעותית על תמונת המצב הרפואית של המטופלים. אבחון תופעה היה קשור בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם (10% בהשוואה ל-6.9% בקבוצת הביקורת) ולירידה בסיכון להשמנה (17% בהשוואה ל-24.4% בקבוצת הביקורת). בנוסף, כרבע מהמאובחנים עם 'גסטרופרזיס' סבלו גם מיתר לחץ דם (26%), אם כי לא נמצא הבדל בין המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' לבין נבדקים בקבוצת הביקורת בשכיחות של לחץ דם גבוה, מחלת כליות כרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, מחלות מעי דלקתיות ומחסור בוויטמין B12.
בבחינת המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' במשך שנתיים, רבים תועדו עם אשפוזים (26.4% בהשוואה ל-15.4% בקבוצת הביקורת) ופניות לחדרי מיון (31.6% בהשוואה ל-24.1% בקבוצת הביקורת). במשך שנתיים, המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' גם פנו יותר לרופאי משפחה (20.3% לעומת 13% בקבוצת הביקורת) ולרופאי גסטרו (73% לעומת 17.6% בקבוצת הביקורת) ונוירולוגים (24.7% לעומת 13% בקבוצת הביקורת).
תרופות והתאמה תזונתית
החוקרים מסכמים כי "גסטרופרזיס היא תופעה לא שכיחה או לא מתועדת בקהילה, אשר קשורה עם שימוש מוגבר בשירותי בריאות". החוקרים קוראים להעלות מודעות בקהילה הרפואית להיקף התופעה על רקע טיפולים תרופתיים שעשויים להקל משמעותית על חיי המאובחנים.
במחקר השתתפו נעמה יקותיאל, פרופ' גבריאל חודיק, ד"ר יאנה קנופ, טאנר קלבר, סבטלנה קוצינובסקי, ד"ר גינת תורן ופרופ' רויטל קריב, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2023 של כתב העת Neurogastroenterology and Motility – כתב העת הרשמי של החברה האירופית להפרעות עצביות ותנועתיות במערכת העיכול (ESNM).
שיעור המאובחנים עם 'גסטרופרזיס' בישראל, כפי שתועד במחקר, היה דומה לשיעור שנמצא במחקרים מקבילים במדינות אחרות, לרבות שיעור של 13.8 למאה אלף תושבים לפי מחקר שנערך בשנת 2016 בבריטניה (מחקר CPRD), ושיעור של 24.7 למאה אלף תושבים במחקר ממדינת מינסוטה בארה"ב שפורסם בשנת 2009.
במחקר הנוכחי, סוכרתיים שאובחנו עם 'גסטרופרזיס' סבלו משיעור גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם בהשוואה לאחרים שאובחנו עם התופעה. החוקרים מסבירים כי ייתכן וקשר זה הוא ביטוי נוסף לקשר המוכר והמוכח שבין סוכרת להשמנה, לתסמונת המטבולית ולדלקתיות כרונית בגוף. חוקרים מהודו וארה"ב דיווחו במארס 2022 בכתב העת American Journal of Medical Sciences על סיכון גבוה לתמותה בקרב מאובחנים במקביל עם 'גסטרופרזיס', סוכרת, דלקתיות סיסטמית והפרעות בקרישיות הדם ("קואגולופתיה").
למאובחנים עם 'גסטרופרזיס' ניתן לסייע כיום במגוון טיפולים, החל משינויים בתפריט שאמור להתבסס על תזונה דלת סיבים המוגבלת במזונות מוצקים ובמזונות המכילים שומן, אשר נוטים להישאר זמן רב במערכת העיכול.
כמו כן ישנן תרופות לשיפור תנועתיות מערכת העיכול, לרבות דומפרידון, אריטרומיצין, סיספריד ומטוקלופרמיד, לסוכרתיים עם התופעה נדרשת התאמה במינון האינסולין. במצבים קשים נדרש לטפל באמצעות הזנה תת ורידית או בצינורית הזנה (פג). כמו כן, בשנים האחרונות פותח 'ממריץ חשמלי לקיבה' – מכשיר שמסייע להעביר אותות חשמליים מתונים לדופן שריר הקיבה ולשלוט בבחילות והקאות כרוניות ובכך להקל על חיי המאובחנים בתופעה.