השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
השמנה: חדשות חמות מהכנס האירופי
מהלכים לבלימת העלייה בממדי ההשמנה; תופעת ״ההשמנה הנסתרת״; תקוות לעתיד הטיפול התרופתי; ומחקרים רבים שמאירים על גורמי סיכון להשמנה וסיבוכיה – סיכמנו חידושים מעניינים מהכנס האירופי להשמנה
התקדמות המחקר בתחום ההשמנה באה לידי ביטוי בתחילת החודש בכנס האירופי השנתי ה-29 להשמנה (ECO, European Congress on Obesity 2022), כנס בינלאומי גדול שנערך בעיר מאסטריכט שבדרום הולנד. בכנס הוצגו מחקרים ופריצות דרך מדעיות במסגרת המאבק בעלייה העולמית בממדי ההשמנה, מאבק שרופאים וחוקרים נדרשים לו לאחרונה ביתר שאת, לאור העלייה בהיקפי האנשים עם עודף משקל בימי הקורונה.
מאבק באפידמיית ההשמנה
דו"ח של השלוחה האירופית בארגון הבריאות העולמי (WHO), שפורסם לקראת פתיחת הכנס, קובע כי למרות העלייה המתמשכת בעשורים האחרונים בהיקף האנשים עם עודף משקל והשמנה באירופה, שהגיעה לדרגה המסווגת כ'אפידמיה', הרי שמדינות אירופה יכולות בעזרת מאמצים לנצח את האפידמיה ולדכאה עד שנת 2025, תוך הצבת יעדים ברורים.
בדו"ח נחשף כי באזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי, אליו משויכת גם ישראל, 59% מהבוגרים וכמעט אחד מכל שלושה ילדים (29% מהבנים ו-27% מהבנות) מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. שיעורי ההשמנה באירופה הם השניים הגבוהים מבין אזורי העולם, אחרי ארה"ב.
משקל עודף הוא מהגורמים המובילים לנכות ותמותה באזור אירופה, ומובילים לפי הערכות למותם של 1.2 מיליון איש בשנה במדינות היבשת, מעל ל-13% מהיקף התמותה באזור. מעבר לכך, השמנה מלווה כמובן בסיכון מוגבר למחלות רבות, ובין השאר נקשרה לפחות ל-13 סוגים של גידולים סרטניים, ולפי הערכות מהווה גורם ישיר לכ-200 אלף מקרי סרטן חדשים בשנה באירופה, מספר שאף צפוי להאמיר בשנים הקרובות ללא פעולות מנע. השלכות מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים, שהובילה לירידה בפעילות גופנית ולשינויים מסוכנים בהרגלי התזונה של אנשים – צפויה להיות בעלת השלכות הרסניות על מגפת ההשמנה באירופה ובעולם כולו שנים קדימה.
הדו"ח ממליץ למדינות אירופה לנקוט בצעדי התערבות מיידיים לבלימה ודיכוי של אפידמיית ההשמנה. לפי הדו"ח, מאחר והשמנה היא תופעה מורכבת עם גורמים רבים והשלכות רפואיות שונות, לא ניתן להיאבק בה באמצעות אסטרטגיה אחת, ונדרש שילוב של פעולות שונות.
בין השאר ממליץ הדו"ח על קידום מדיניות להורדת שיעורי המשקל העודף באזור אירופה, לרבות על ידי קידום התערבויות כלכליות שונות כמו הטלת מיסים על משקאות ממותקים וסבסוד מזונות בריאים; הגבלות על שיווק דיגיטלי של מזונות לא בריאים בקרב ילדים; שיפור בנגישות של ילדים ומתבגרים לתוכניות להורדה במשקל כחלק מתוכניות הבריאות הלאומיות; ומאמצים לשיפור התזונה ופעילות גופנית לאורך כל החיים, עידוד הנקה בקרב יולדות, והפעלת התערבויות למניעת השמנה כבר לילדים בגילי הגן.
בכנס נידונו מודלים שונים המתייחסים השפעות ההשמנה, כאשר בניהם מככב מודל חדש – מודל ABCD המתייחס להשמנה כ'מחלה כרונית מבוססת רקמות שומן' (קיצור של Adiposity-Based Chronic Disease). במודל ארבע תובנות מרכזיות:
- התייחסות לא רק למשקל העודף כשלעצמו, אלא גם לפיזור המשקל העודף בגוף, תוך מתן דגש להשמנה ביטנית שהיא חמורה במיוחד בהיבט של הסיכונים הנלווים.
- התקדמות ההשמנה בארבעה שלבים, ממצב של 'סיכון להשמנה' – על רקע המצאות גורמי סיכון גנטיים, סביבתיים ו/או התנהגותיים; למצב של משקל עודף שמהווה 'טרום השמנה'; למצב של השמנת יתר שאף מוגדרת רשמית לאחרונה על ידי ארגוני בריאות רשמיים כמחלה כרונית; ועד למצב של סיבוכי ההשמנה – לרבות השפעות ביומכאניות ומטבוליות של הגוף.
- מיפוי שיטות למניעה של כל אחד מארבעת שלבי ההשמנה (שנמנו בסעיף הקודם).
- ופתיחת מרכזים לאימוץ אורח חיים בריא במטרה ליישם שיטות נרחבות באוכלוסייה לצמצום ממדי ההשמנה.
עוד על השפעות ההשמנה על גוף האדם
השמנה נסתרת
בכנס ההשמנה האירופי נחשפו נתונים מדאיגים אודות תופעת 'השמנה נסתרת', כלומר השמנה שאינה ידועה למערכת הבריאות ולעיתים לאנשים עצמם, אשר עשויה להתגלות רק במסגרת של פעילות יזומה לאיתור אנשים עם משקל עודף בקהילה.
בישראל, יש לציין, מופעלת תוכנית המדדים הלאומית שמחייבת רופאי ילדים לתעד בתיקים הרפואיים של המטופלים נתוני משקל וגובה, אולם אין כיום פעילות יזומה להזמנת ילדים, מתבגרים או בוגרים למרפאות למטרה זו, ועל כן התיעוד במקרים רבים חסר. לפי הדו"ח העדכני של תוכנית המדדים לרפואת הקהילה בישראל, בין השנים 2019-2015 שיעור התיעוד של מרכיבי מדד ההשמנה BMI בקרב מבוטחים בכל קופות החולים בגילי 64-20 נותר יציב, ועמד על 89.2% בשנת 2019, כשהיה מעט גבוה יותר בקרב נשים (91.7%) בהשוואה לגברים (86.4%). שיעור התיעוד של מרכיבי גובה ומשקל בקרב ילדים בגיל 7 היה נמוך יותר ועמד בשנת 2019 על 78.9% מכלל המבוטחים בקופות החולים. בקרב בני נוער בגילי 18-14 נמצא תיעוד של נתוני משקל וגובה בתיקיהם הרפואיים של 77.5% מהמבוטחים בקופות החולים, נכון לשנת 2019.
בכנס הוצג מחקר מדרום דנמרק, שנערך כחלק מיוזמה באזור להפחתת ממדי ההשמנה במדינה, שבדק באופן יזום 241 בוגרים עם השמנת יתר בגילי 60-18, וזיהה סיבוכים של השמנה שלא תועדו בתיקים הרפואיים: מבין האנשים עם השמנת יתר שלא דווח בתיקיהם הרפואיים על הפרעות שינה, כשליש (31%) תועדו בבדיקה היזומה עם דום נשימה חסימתי בשינה; מבין אלו שלא היה אצלם תיעוד לסוכרת סוג 2 – 5.6% תועדו עם סוכרת ו-4.1% תועדו עם טרום סוכרת; מבין אלו שלא תועדו עם מחלות כבד בתיקים הרפואיים, כ-14.1% ואבחנו עם סיבוכים בתפקודי כבד; וכן זוהו מטופלים שלא תועדו עם סיבוכים נוספים כמו רמות גבוהות של כולסטרול בדם ויתר לחץ דם. במחקר נמצא כי לגברים בהשוואה לנשים הייתה נטייה גבוהה יותר להעדר אבחנות של השמנה וסיבוכיה.
סקר נוסף שהוצג בכנס, אשר נערך בעשר מדינות - אוסטרליה, תורכיה, ערב הסעודית, טאיוואן, ספרד, מקסיקו, בריטניה, איטליה, דנמרק ושוויץ - חשף את תופעת 'ההשמנה הנסתרת' גם בגיל ההתבגרות, וזיהה כי לפחות אחד מכל ארבעה מתבגרים (24%) שחיים עם השמנה לא יודעים זאת. המחקר בוצע באמצעות האינטרנט והטלפון בקרב 5,275 מתבגרים, 5,389 הורים למתבגרים ו-2,323 מומחים רפואיים. רק 44% מהמתבגרים ו-29% מההורים דיווחו כי עודכנו על ידי רופאיהם כי המתבגר/ת מאובחנ/ת עם השמנת יתר. עם זאת, המומחים דיווחו כי מסרו ל-78% מהמתבגרים אבחנה של השמנה, כך שבפועל, ככל הנראה לפחות אחד מכל ארבעה מתבגרים לא עודכן בדבר היותו מסווג עם השמנת יתר, ואולי הרבה מעבר לכך.
תופעת ההשמנה הנסתרת מובילה כצפוי גם להעדר הפניות של אנשים עם השמנה לטיפולים הכרחיים במטרה לעודד ירידה במשקל ולמנוע סיבוכים.
מחקר נוסף מבריטניה שהוצג בכנס העלה כי רק 3% מהבוגרים שכבר תועדו עם עודף משקל או השמנה הופנו לתוכניות לניהול המשקל המופעלות ברפואה הציבורית במדינה על ידי רופאי המשפחה שלהם, וזאת למרות מדיניות שמקודמת במדינה מאז שנת 2006, ולפיה כלל הבוגרים העונים להגדרה של עודף משקל או השמנת יתר – זכאים להפניה לתוכניות לירידה במשקל ושיפור באיכות החיים. תוכניות אלה מתמקדות בשינויים באורח החיים, שיפור תזונה ובהרגלי פעילות גופנית במטרה לצמצם את ההשמנה ונזקיה. לבוגרים שאובחנו עם השמנה בשנים האחרונות (2020-2019) היו סיכויים גבוהים פי 2.7 לקבל הפנייה לתוכניות ההתערבות, בהשוואה לאלו שאובחנו מזמן עם משקל עודף (בשנת 2007).
באופן מטריד, למטופלים עם סוכרת סוג 2 שזקוקים להתערבויות משמעותיות יותר להורדה במשקל, היו סיכויים נמוכים יותר ב-11% לקבל הפנייה לתוכניות ההתערבות, לפי המחקר הבריטי. הממצא עגום, בהתחשב בכך כי הוכח במחקרים כי טיפול בהשמנת יתר אף עשוי לרפא סוכרת. גם לחולי לב היו סיכויים נמוכים ב-20% לזכות בהפניה ולאנשים עם יתר לחץ דם היו סיכויים נמוכים ב-27% יותר להפניה לתוכניות התערבות. החוקרים מציינים כי ייתכן וממצאים אלה קשורים גם בכך שאותם מטופלים מופנים לתוכניות ספציפיות המותאמות למחלותיהם הכרוניות הנלוות ולא לתוכניות כלליות להורדה במשקל.
התקווה בטיפול התרופתי להשמנה
תקווה גדולה תולים רופאים ואנשי מדע בשנים הקרובות בשיפור המאבק בהשמנה הודות לתרופות לטיפול בהשמנה שנחקרות כיום ואלו שמשווקות בשנים האחרונות, כטיפול הניתן בשילוב המלצות לאימוץ אורח חיים בריא.
אחת התרופות – 'לירגלוטיד' (המשווקת בשם 'סאקסנדה') – הוכיחה בשנים האחרונות הצלחה בהורדה קלה במשקל כשהיא ניתנת בשילוב אורח חיים בריא, ואישור שניתן ביוני 2021 לתרופה נוספת – 'סמגלוטיד' (המשווקת כיום בשם 'ווגובי') – הוגדר בכנס על ידי אנשי מקצוע ל'פריצת דרך' חיובית בתחום. לפי ראיות שהוצגו בכנס האירופי להשמנה, טיפול תרופתי קבוע בסמגלוטיד הדגים הורדה של 15% או יותר במשקל בקרב מעל למחצית מהמטופלים בה, לצד שיפור באיכות החיים ובסיכון למחלות לב וכלי דם, וזאת כאשר תופעות לוואי כמו בחילות שנלוות לטיפול – לרוב חולפות עם הזמן, ככל שמינון התרופה הנדרש מתייצב. שתי התרופות פועלות במנגנון שמחקה את פעילות ההורמון GLP-1, ושתיהן ניתנות בהזרקה מתחת לעור.
תרופה נוספת מקבוצת 'אגוניסטים לקולטן MC4', המכילה את החומר הפעיל 'סטמלנוטיד' גם מפיחה תקוות לאחר שהדגימה במחקרים יעילות בטיפול בהשמנה במספר מצבים גנטיים נדירים שנקשרו להשמנה, לרבות חסר בחלבון POMC (אשר ההורמון ACTH מהווה את אחד מנגזרותיו), מוטציות בגן MC4R וכשל בקולטן להורמון התיאבון לפטין. בכנס נאמר כי בעתיד תולים המדענים תקוות להצלחה במאבק בהשמנה באמצעות שילובים של תרופות שפועלות במנגנון ההורמון GLP-1 עם תרופות נוספות שמשפיעות על פעילות הורמונאלית במערכת העיכול. כך, למשל, התרופה 'קגרילינטיד' (Cagrilintide) מדגימה לאחרונה במחקרים ראשוניים יעילות בהורדה במשקל בשילוב עם 'סמגלוטיד', והתרופה 'טירזפטיד' (Tirzepatide) נמצאה מועילה אף היא בשילוב של אחת התרופות הפועלות במנגנון ההורמון GLP-1.
בהרצאה בנושא שהעביר בכנס פרופ' ג'ון וילדינג מאוניברסיטת ליברפול בבריטניה, נטען כי "ההתקדמות המואצת עשויה להוביל בעתיד להתפתחות 'רפואה תרופתית מותאמת אישית' לטיפול בהשמנה, אשר עשויה להוות גם מתחרה ביעילות לגישה הניתוחית".
בתוך כך, מחקר מאיטליה שהוצג בכנס, הדגים כיצד תגובה ראשונית לטיפול בתרופה 'לירגלוטיד' (סאקסנדה) במינון יומי של 3 מ"ג, כשזו ניתנת בשילוב תזונה בריאה ופעילות גופנית סגירה, עשויה לחזות את יעילות הטיפול התרופתי לאורך זמן. בעוד שהתרופות להרזיה מורידות בממוצע 5% עד 15% ממשקל הגוף, כשהן ניתנות בשילוב עם אורח חיים בריא, במחקר שנערך בקרב 102 נבדקים עם עודף משקל והשמנה (מתוכם 85 נשים), טיפול שכזה הוביל לאחר ארבעה חודשי טיפול לירידה של 10.5% במשקל הגוף (וירידה של 3.6 יחידות בממוצע במדד ההשמנה BMI). בהמשך, כעבור שנה, 33 מטופלים התמידו בטיפול התרופתי בשילוב אורחות חיים בריאים, ואלו הגיעו לירידה של 22.4% במשקל (וירידה של 8.1 יחידות במדד ההשמנה) ביחס לתחילת המחקר. חישוב הממצאים העלה כי אלו שהורידו ממשקלם יותר קילוגרמים עודפים בארבעת חודשי הטיפול הראשונים – היו גם אלה שהיו בסיכויים גבוהים יותר להמשיך ולרדת במשקלם גם כעבור שנת מעקב ולהנות מיעילות התרופות.
מחקר נוסף מבריטניה שהוצג בכנס מצא כי הטיפול בהזרקות של 'לירגלוטיד' במינון יומי של 3 מ"ג למשך כחצי שנה עשוי גם להועיל גם לאנשים עם השמנה שעברו ניתוחים בריאטרים לקיצור קיבה ולא הורידו בהמשך ממשקלם כמצופה. במחקר שנערך בקרב 70 מטופלים כשנה לאחר ניתוח בריאטרי, אלו שטופלו בלירגלוטיד הורידו בממוצע 8.82% ממשקל גופם כעבור שנתיים מהניתוח, בהשוואה ל-0.54% בלבד בקרב אלו שטופלו בתרופת דמה.
השפעות הקורונה
מספר מחקרים שהוצגו בכנס האירופי להשמנה התייחסו להשפעות מגפת הקורונה, שעל פי עבודות רבות בעולם לוותה בעלייה בהרגלי תזונה לא בריאים ובסיכון להשמנה בקרב ילדים, מתבגרים ובוגרים כאחד.
במחקר שבוצע על ידי חוקרים אמריקאים ממספר מוסדות רפואיים ואוניברסיטאות, שנסמך על נתונים רפואיים של 1,392 מתושבי ארה"ב שמשתתפים ב'מאגר בינלאומי לשליטה במשקל' (מאגר IWCR), כמחצית (54.2%) דיווחו על עלייה במשקל בתקופת הקורונה, 27.4% דיווחו על משקל שנותר יציב ו-18.5% דיווחו על ירידה במשקל.
מחקר חדש נוסף מבריטניה שהוצג בכנס מצביע על נטייה גבוהה יותר של בוגרים עם השמנה לסבול בתקופת סגרי הקורונה מתזונה ירודה, הפרעות נפשיות ובדידות, בהשוואה לבוגרים עם משקל תקין – וכך גם על סיכון גבוה יותר לסיבוכים רפואיים שונים. הצוות בראשות חוקרים מהיוניברסיטי קולג' של לונדון ביצע סקר מקוון במטרה לאמוד את השלכות מגפת הקורונה על אנשים עם השמנה בעיצומה של המגפה, בין אפריל לספטמבר 2021. בקרב 1,187 בוגרים עם השמנה שהשיבו לסקר. כמחצית מהנבדקים (51.8%) דיווחו כי מצבם הנפשי הידרדר בתקופת הקורונה מאז הסגר הראשון, וכשליש (32.4%) דיווחו על דיכאון מתון עד חמור בעוצמתו. כשליש (32.6%) דיווחו כי הם חיפשו עזרה רפואית למצוקתם הנפשית מאז תום הסקר הראשון ביולי 2020. מעל למחצית (61.7%) דיווחו כי הרגישו בודדים, וכרבע (27.4%) חשו בדידות חמורה. עם זאת, מחקר זה האיר גם על השפעות חיוביות של הקורונה בהתייחסות להשמנה: במרוצת ימי הקורונה דיווחו רבים בסקר כי סיגלו לעצמם הרגלי חיים בריאים יותר: 79.6% דיווחו על פעילות לירידה במשקל, 43.5% עברו לקנות מזונות בריאים, 52.8% דיווחו על תזונה בריאה יותר באופן כללי ו-50.2% דיווחו כי הגבירו את התדירות של פעילות גופנית סדירה. 77.5% העידו כי השינה שלהם הפכה קשה יותר. ניתוח מצא כי ככל שהבריאות הנפשית הייתה טובה יותר – כך הייתה נטייה גבוהה יותר לאמץ הרגלי חיים בריאים.
שני סקרים שבוצעו בהונגריה בתקופת הקורונה וממצאיהם דווחו בכנס, הדגימו שינויים גם בגורמי הסיכון להשמנה בעקבות המגפה. הסקר הראשון נערך עם פרוץ המגפה במאי 2020 בקרב 3,000 בוגרים, והסקר השני נערך כעבור שנה ולאחר גל הקורונה השלישי, באפריל ומאי 2021 בקרב 1,940 בוגרים. נמצא כי בין הגל הראשון לשלישי של הקורונה בהונגריה, בין שני הסקרים, יותר אנשים עלו במשקל – פי 2 יותר מאלו שירדו במשקל. ואולם יחד עם זאת, אלו שחוו השמנה העלו כמות נמוכה יותר של קילוגרמים (5 ק"ג בממוצע) בהשוואה לכמות הקילוגרמים שאיבדו אלו שירדו במשקל (7.5 ק"ג בממוצע). הסקר מצא כי רבים מההונגרים הפחיתו במהלך ימי הקורונה את הפעילות הגופנית ועברו לאורח חיים יושבני, כאשר כשליש (38%) מבלים יותר משמונה שעות ביום בישיבה. עם זאת, צריכת מזונות לא בריאים צומצמה בתקופת המחקר, לרבות צריכת חטיפים מלוחים, משקאות אנרגיה ומזון מהיר.
השמנת ילדים ומתבגרים
בכנס האירופי להשמנה הושם דגש על המאבק בהשמנה בגילי הילדות וההתבגרות, היות וקבוצה זו היא שנפגעה באופן המשמעותי ביותר מהשפעות סגרי הקורונה בכל הקשור להיבטים תזונתיים, ומאחר והשפעות ההשמנה בילדות הן הקשות ביותר – כי הן עשויות ללוות אנשים שנים ארוכות ולגרום לסיבוכים משמעותיים בגילי הבגרות.
ממצאים חדשים שהוצגו בסקר הדגימו עלייה בהיקף ההשמנה על רקע מגפת הקורונה גם בקרב ילדים ונוער. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת מדינת אוהיו, מצא כי מגפת הקורונה לוותה בעלייה בהיקפי ההשמנה גם בקרב ילדים ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. במחקר שכלל מדגם של 4,509 ילדים שכאלה בגילי שנתיים עד 17, נמצא כי לאחר פרוץ המגפה בין יוני לספטמבר 2020, בהשוואה לתקופה שבין ינואר למארס 2020 שקדמה לקורונה – שיעור המתבגרים שתועדו במשקל עודף או השמנה עלה מ-37.8% ל-44.6% ושיעור המתועדים עם משקל תקין ירד ב-5.6%. לאורך שלושת עד ששת החודשים הראשונים למגפת הקורונה בארה"ב, כרבע מהצעירים (23.1%) שהשתתפו במחקר זה צברו יותר מ-5 ק"ג נוספים במשקל הגוף, 4.3% עלו 10 ק"ג ויותר במשקל ו-17.8% עלו במדד ההשמנה BMI בשתי יחידות או יותר. עם זאת, מבין הצעירים שסווגו לפני הקורונה עם תת משקל, כמחצית (45.3%) עברו לקטגוריה של משקל תקין עם עלייה ממוצעת של 2.1 ק"ג במשקל.
מחקר נוסף שהוצג בכנס, מצא כי השמנת יתר אצל ילדים עשויה לפגוע בבריאות הלב, ולא רק בגילים מבוגרים, כי אם גם בגיל מוקדם – כבר מגיל שש. במחקר מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק, שפורסם במקביל החודש גם בכתב העת Obesity Research & Clinical Practice, השתתפו 335 ילדים בגילי הגן (גילי 5-2) ו-657 ילדים בבית ספר יסודי (גילי 8-6), מתוכם 13.7% תועדו עם משקל עודף. בעוד שאצל ילדי הגן לא היו הבדלים בסמני דם לפעילות לבבית בין אלו שהיו עם משקל עודף לבין אלו עם משקל תקין, הרי שמגיל 6 המגמה השתנתה, ותועדו אצל ילדים עם משקל עודף רמות חריגות גבוהות של סוכר בצום, הורמון אינסולין, טריגליצרידים בדם והאנזים ALT – באופן שמעיד על הפרעות בתפקודי כבד, וכן רמות חריגות נמוכות של כולסטרול טוב HDL. במעקב לאחר 20-14 חודשים, שיעורי ההשמנה בקרב הילדים בגילי בית הספר עלו ל-17%.
השלכה בעייתית נוספת של השמנה בילדות, שזוהתה במחקר נוסף מדנמרק שהוצג בכנס – מתמקדת בחשש מהתפתחות מחלת כליות כרונית בגיל הבגרות. המחקר בחן מאגר של ילדי בית ספר שתועדו עם מדדים רפואיים בשנים 1987-1930 – 148,590 בנות ו-151,506 בנים. לילדים נמדדו משקל וגובה בגילי 13-7. בהמשך הוצלבו הנתונים עם מאגר לאומי של מחלות כליה וסוכרת סוג 2, בין השנים 2017-1977. נמצא כי במעקב שארך בממוצע כ-30 שנה, משקל עודף בגיל 7 העלה את הסיכון למחלת כליות כרונית בגיל הבגרות ב-46% בקרב בנות וב-33% בקרב בנים. הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית בגילי הבגרות היה גבוה יותר בקרב הילדים עם עודף משקל ב-67% אצל בנות וב-36% אצל בנים. כשבוצע תקנון ססטיסטי לסוכרת סוג 2 כגורם מתערב אפשרי – חלה ירידה בקשר בין עודף משקל בילדות למחלת כליות כרונית בבגרות, כך שסוכרת עשויה להוות את אחד הגורמים המתווכים בסיבוך זה, אם כי ככל הנראה ישנם גורמים נוספים שביכולתם להסביר את הקשר המדאיג.
פעילות גופנית והשמנה
בכנס האירופי להשמנה הושם דגש על פעולות למניעת השמנה הקשורות בהקפדה על פעילות גופנית סדירה. במחקר שנערך בהולנד והוצג בכנס, הודגם כיצד פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסוכרת סוג 2 בקרב אנשים עם השמנה – אשר נמצאים מראש בסיכון גבוה למחלה. כחלק ממחקר אפידמיולוגי על השמנה במדינה (מחקר NEO), בוצע מעקב רפואי שנמשך כשש וחצי שנים בממוצע אחר 3,766 משתתפים בוגרים עם משקל עודף. העבודה מצאה כי פעילות גופנית סדירה הייתה הגורם שהפחית במידה הרבה ביותר את הסיכון של הנבדקים לפתח סוכרת סוג 2: פעילות גופנית מסודרת במסגרת חוגים או באופן קבוע הפחיתה ב-42% את הסיכון לסוכרת סוג 2, וגם פעילות גופנית קבועה בשעות הפנאי הפחיתה ב-34% את הסיכון למחלה. עם זאת, פעילות גופנית במקום העבודה לא נקשרה לשינוי בסיכון לסוכרת סוג 2. על כן החוקרים מסכמים כי בהתאם לממצאים, גם אנשים שבמקום עבודתם מבצעים פעילות גופנית – זקוקים לפעילות גופנית סדירה בשעות הפנאי כדי להפחית את הסיכון לסוכרת כסיבוך של משקל עודף.
שינה והשמנה
בשנים האחרונות גובר הדגש על השפעות של שינה על השמנה, ולא מכבר נמצא כי שינה ירודה והפרעות שינה מעודדות עלייה במשקל הגוף, כמו גם מדדים נוספים שקשורים להשמנה כמו עלייה ברמות הסוכר בדם.
במחקר שנערך באיטליה והוצג בכנס, אשר בוצע בקרב 55 מטופלים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם עם השמנה חולנית (מדד ההשמנה BMI הממוצע היה 46 יחידות), נמצא כי אלו שנוטים להגדיר עצמם כ'ציפורי לילה' וללכת לישון בשעות מאוחרות יותר, בהשוואה לעמיתיהם שמשכימים מוקדם בבוקר – סובלים ממדד השמנה BMI ממוצע גבוה יותר (50 יחידות בהשוואה ל-43 יחידות), היקף מותניים גבוה יותר (137 ס"מ בהשוואה ל-127 ס"מ, באופן שמעיד על השמנה ביטנית חמורה יותר), וכן רמות נמוכות יותר של ויטמין D (14 בהשוואה ל-19 יחידות ננוגרם למיליליטר דם). לציפורי הלילה גם הייתה נטייה גבוהה יותר לסבול ממחסור בוויטמין D. לפי החוקרים, דפוס זה מהווה סוג של הפרעת שינה שמלווה בסיכון גבוה יותר לצבירת משקל עודף ולסיבוכי השמנה.
במחקר נוסף של חוקרים מדנמרק שהוצג בכנס הודגם הקשר בין שינה ירודה לבין כישלון של דיאטות להורדה במשקל. הממצאים נותחו כחלק ממחקר מבוקר רנדומאלי שבוצע בקרב 195 נבדקים בוגרים עם השמנת יתר שהותאמה להם דיאטה דלת קלוריות להורדה במשקל. בבדיקת מדדי שינה באמצעות חיישנים בשעות הלילה, נמצא כי לנבדקים שישנו פחות משש שעות בממוצע בלילה נמדד בסוף שנת מעקב מדד השמנה BMI הגבוה ב-1.4 נקודות בממוצע, בהשוואה לאלו שהצליחו לישון יותר משש שעות בלילה. החוקרים מסכמים כי ניסיונות להשיל שומנים עודפים עשויים להיכשל בהעדר שעות שינה מספקות, ומנגד, הקפדה על שינה איכותית ומספקת בשעות הלילה עשויה להיטיב עם המאמצים להוריד במשקל.
דגנים מלאים
מחקר ייחודי שבוצע בדנמרק והוצג בכנס התמקד בהשפעות של דגנים מלאים על הרכב אוכלוסיית החיידקים המאכלסים את המעי (המיקרוביום) וכיצד אלו קשורות להשמנה. ההתעניינות בדגנים מלאים היא בהיותם חלק מתזונה בריאה, בעיקר על רק תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים שמעודדים שובע.
החוקרים ניתחו נתונים משני מחקרים שונים שבוצעו בסין ובשבדיה כדי לבחון את השפעותיהם של סיבים תזונתיים שמקורם בדגנים מלאים בהשוואה לחיטה מעובדת – הקמח הלבן. בשני המחקרים בוצעה התערבות תזונתית לנבדקים שכללה דגנים מלאים במקום קמח לבן בהשוואה לקבוצת ביקורת שצרכה מזונות עם קמח לבן.
כעבור 12 שבועות מעקב, נמצא בשני המחקרים על פי דגימות צואה כי בהרכב המיקרוביום של אלו שצרכו דגנים מלאים זוהתה ירידה בזני חיידקים מקבוצה המכונה Ruminococcus, באופן שמצביע על ירידה בפעילות דלקתית. כמו כן, סיבים תזונתיים בדגנים מלאים הובילו לשינוי בהרכב חיידקי המעי אשר לווה בשיפור בסמנים מטבוליים בדם.
מחקר קודם של צוות החוקרים, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2017 בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition, מצא כי דגנים מלאים, למעט חיטה מלאה – כלומר סוגים אחרים של דגנים כמו שיפון מלא ושיבולת שועל – משפיעים על ירידה במשקל הגוף ובכמות מצבורי השומנים העודפים בגוף כעבור שישה שבועות בלבד.
צמחונות וטבעונות
לצד מחקרים רבים בשנים האחרונות שמצביעים על יתרונותיה של תזונה צמחונית בשיפור הבריאות, בכנס האירופי להשמנה הוצגו ממצאי עבודה שבחנה את יתרונותיה של הדיאטה הטבעונית כנגד השמנה. תזונה טבעונית כוללת הימנעות לא רק מבשר ועוף, אלא אף הימנעות מדגים וכן מזונות שמופקים על ידי בעלי חיים ובהם מוצרי חלב, ביצים ודבש.
חוקרים מדנמרק הציגו בכנס ניתוח סקירה ומטה אנליזה ל-11 מחקרים מדעיים שבחנו התערבות באמצעות דיאטה טבעונית למשך 12 שבועות לפחות בהשתתפות 800 בוגרים שהיו עם עודף משקל או סוכרת סוג 2. נמצא כי אנשים שהצליחו לעבור מתזונה מערבית לתזונה טבעונית איבדו בממוצע 7.4 ק"ג, ואילו אחרים שניסו שיטות דיאטה אחרות – איבדו 2.7 ק"ג בממוצע בלבד. דיאטה טבעונית גם הובילה לירידה קלה בערכי רמות הסוכר בדם, שהתבטאה בירידה של 0.18 יחידות במדד ההמוגלובין המסוכרר.
קישור לתקצירי המחקרים שהוצגו בכנס האירופי להשמנה ECO 2022: