מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD היא מחלה כרונית שנוטה להחמיר בחלוף הזמן.

יחד עם זאת, לדברי ד"ר משה שי אמור, רופא בכיר במערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון מקבוצת הכללית, "שינויים באורח החיים וטיפולים תרופתיים רבים הוכחו כמועילים בשיפור איכות חיי המטופלים, שימור יכולות נשימה והאטת קצב התקדמות המחלה.

COPD מאופיינת בתקופות של התלקחויות שבהן יש חשיבות רבה יותר להתמודדות נכונה עם אתגרי המחלה. ההחמרות המכונות בעגה המקצועית 'אקססרבציות' (exacerbations), ומתבטאות בהחרפה של אחד או יותר מהתסמינים המאפיינים מחלת ריאות חסימתית – שיעול, כיח וקוצר נשימה. לפי מחקרים, המתמודדים עם המחלה נוטים לסבול מ-1.3 החמרות בממוצע לשנה בדרגות חומרה שונות כתוצאה מהידבקות בזיהומים, חשיפה למזהמי אוויר או מסיבה שאינה ידועה.

מעקבים רפואיים

התמודדות עם האתגרים שמציבה מחלת ריאות חסימתית כרונית מצריכה התמדה במעקבים הרפואיים הנדרשים מהמטופלים.

בשלבים הראשונים לאחר אבחון המחלה מומלץ לרוב על מעקבים לפחות אחת לשלושה עד שישה חודשים אצל רופאים מומחים לרפואת ריאות (פולמנולוגים), ובהמשך ניתן להפחית בתדירות בדיקות המעקב בהתאם למצב המטופלים והיקף ההחמרות. לאחר שחרור מאשפוז שנדרש על רקע החמרה – לרוב נדרשת בדיקת מעקב בקהילה לפחות שבועיים עד חודש לאחר שחרור המטופל/ת לביתם.

בביקורי המעקב מתבצעת בדיקה לתסמינים שונים שמאפיינים את חסמת הריאה, לרבות שיעול, הפרשת ליחה, צפצופים בנשימה וקוצר נשימה (דיספנאה), ובחלק מהמקרים מתבצע מילוי של שאלון CAT (קיצור של COPD Assessment Test) הבוחן את התסמינים העיקריים שמשפיעים על חיי היומיום של המטופלים.

לקראת ביקורי המעקב נהוג להמליץ לעתים על בדיקות דם הכוללות ספירת דם ובדיקת מדדי דלקת.

בחלק מהמקרים בהתאם למצב המחלה יומלץ על בדיקות ספירומטריה לתפקודי הריאות. בבדיקות אלה המטופלים שואפים ונושפים לצינור המחובר למכשיר מדידה (ספירומטר). הבדיקה מאפשרת למדוד את זרימת האוויר, וכמה מהר הריאות קולטות אוויר ופולטות אותו החוצה. הבדיקה מאפשרת לחשב את מדד נפח האוויר המירבי בנשיפה בשנייה ראשונה – כאשר מדדFEV1  שמהווה מדד למעקב אחר מחלה ריאתית חסימתית כרונית, ויש מדדים שמשמשים למעקב אחר מחלות ריאה נוספות. בדיקות ספירומטריה משמשות לאבחון COPD, להערכת חומרת המחלה ולניטור המחלה, וביצוען מצוי עדיין בחסר. לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, נכון לשנת 2023 ביצעו 76.1% מהישראלים בגילי 74-50 עם COPD או חשד למחלה לפחות בדיקת ספירומטריה אחת. לאבחון מלא יש לעיתים להשלים הערכה של נפחי הריאה ומרכיב של דיפוזיה (שחלוף הגזים בריאה), וזאת כדי לבחון האם קיים ניפוח יתר בריאות או כליאת אויר, והאם קיימת מחלת אמפזימה ריאתית כחלק ממחלתCOPD  אשר עשויה לפגוע במרכיב הדיפוזיה.

כמו כן, בבדיקות מעקב לעתים יומלץ על 'מבחן הליכה 6 דקות' – מבדק הבוחן את יכולת המאמץ הגופני של המטופלים בהליכה. לעתים מופנים המטופלים לבדיקת מאמץ משולבת לב-ריאה – בדיקת CPET, בה מחוברים המטופלים למכשירים שמנטרים את פעילות הלב והריאות במהלך פעילות גופנית מאומצת כמו הליכה מהירה או רכיבה על אופני כושר למשך עשר דקות. בכל שלבי מהחלה נדרשת בדיקת אוקסימטר למדידת ריווי החמצן בדם (סטורציה).

במהלך בדיקות המעקב מקובל גם לבחון את הטיפול התרופתי לחולים ולבצע התאמות לפי הצורך. כיום הטיפול המתקדם במחלת ריאות חסימתית כרונית ניתן באמצעות 'משאפים משולשים' המכילים סטרואידים ומרחיבי סמפונות ארוכי טווח מקבוצות שונות הכוללות תרופות בטא אגוניסטיות (LABA) ואנטיכולינרגיות (LAMA). במקרה של ריבוי אאוזנופילים בדם המעיד על פעילות דלקתית של 'דלקת סוג 2' מקובל להמליץ על הטיפול הביולוגי ל-COPD, ולעתים מותאמים טיפולים נוספים לפי הצורך.

היענות לטיפולים התרופתיים

היענות לטיפול תרופתי הפכה בשנים האחרונות למרכיב חיוני בשמירה על איכות חייהם של המתמודדים עם מחלות כרוניות ובכללם המאובחנים עם COPD, וזאת על רקע מחקרים שמתריעים על היענות חלקית של מטופלים כרוניים לטיפולים תרופתיים חיוניים, באופן שעלול לדרדר את מצבם הרפואי.

במחלת ריאות חסימתית כרונית, מחקר ישראלי במרכז הרפואי סורוקה שבחן את ההיענות לטיפול במרחיבי סמפונות אנטיכולינרגים שהוכחו כמפחיתים את תדירות ההחמרות בחסמת הריאה, וממצאיו פורסמו בפברואר 2015 בכתב העת Respiratory, מצא כי במדגם של 79 חולים, פחות ממחצית 41% נענו להמלצות לטיפול במרחיבי הסמפונות הללו, ומטופלים אלה חוו ירידה בסיכון לאשפוזים. מחקר ישראלי נרחב שבחן חולים עם התקפי לב ואי ספיקת לב מבוטחי הכללית בשנים 2014-2005, מצא כי אבחון במחלת ריאות חסימתית כרונית היווה גורם סיכון להיענות ירודה לטיפולים תרופתיים.

גם מחקרים מהעולם מציגים ממצאים דומים. מחקר אמריקאי נרחב שפורסם בנובמבר 2022 בכתב העת Journal of Clinical Medicine, זיהה כי שיעור המטופלים המבוגרים האמריקאים מעל גיל 65 המבוטחים בתוכנית הביטוח הלאומית "מדיקייר" אשר מאובחנים עם COPD ונענים לטיפול התרופתי, צנח בתקופת הקורונה מ-74.4% ל-58.1% בלבד.

מניעת החמרות

ניהול נכון של החיים תחת אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית מחייב תשומת לב יתרה לאקססרבציות (החמרות) שמלוות את המחלה. חשוב לזכור כי ניהול לקוי של ההחמרות מעלה את הסיכון לאשפוזים ולתמותה.

ההחמרות בחסמת הריאה מתפתחות לרוב בכ-60% מהמקרים כתוצאה מהידבקות בזיהום כלשהו, לרוב חיידקי או נגיפי – ובעיקר על רקע זיהום בנגיף השפעת או נגיפי רינו-וירוס, אדנו-וירוס, קורונה-וירוס או נגיף RSV או חיידקי סטרפטוקוק, פסאודומונס או מורקסילה; בעשירית מהמקרים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר מהסביבה; ובמקרים נוספים על רקע אי ספיקת לב, אי היענות לטיפול תרופתי ולפעמים גם מסיבה לא ידועה (אידיופתית).

למניעת החמרות במחלת ריאות חסימתית כרונית מומלץ על מספר צעדים:

• נטילת טיפול תרופתי הולם והתאמתו במסגרת בדיקות המעקב. לאחרונה הוכח במחקרים כי הטיפול הביולוגי החדש המיועד למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית וריבוי אאוזנופילים בדם – מאפשר להפחית בכ-30% את הסיכון להחמרות של המחלה.

• ביצוע בדיקות מעקב רפואיות לפי ההמלצות.

• קבלת חיסונים כנגד זיהומים, ובכלל זה החיסונים העונתיים לשפעת ולקורונה, חיסון לדלקת ריאות וחיסונים נוספים כגון שעלת , שלבקת חוגרת וחיסון החדש לנגיף הRSV .

• היענות לטיפול בחמצן לחולים עם היפוקסמיה כרונית (תת חמצן בדם).

• ביצוע תרגולי נשימה ופיזיותרפיה נשימתית לפי ההמלצות לשיפור יכולת הנשימה.

• הקפדה על אורח חיים בריא.

ניהול החמרות

במקרה של סימנים ראשונים להחמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית – שעשויים להתבטא בהחמרה בקוצר נשימה, שיעולים תדירים יותר, שינויים בצבע/ ריכוז/ עובי הפרשות-כיח, צפצופים בנשימה, לחצים בחזה, תשישות חמורה ו/או חום גבוה, חשוב לפנות לטיפול רפואי.

חולים רבים מקבלים מבעוד מועד הנחיות מהרופאים על הצעדים הנדרשים בהחמרה, שעשויים לכלול הגברת תדירות השימוש במשאפים, נטילת סטרואידים בכדורים ו/או אנטיביוטיקה, מדידה ביתית של ריווי החמצן בדם ומנוחה ממאמצים.

במקרה של התלקחויות יופנו המטופלים עם COPD לבדיקות מקיפות כדי לבחון את מהלך המחלה, לרבות בדיקת גזים עורקיים הנלקחת מדגימה מעורק שורש כף היד; בדיקות ספירת דם וביוכימיה, צילום חזה, בדיקת אק"ג לשלילת איסכמיה לבבית והפרעות קצב ובמקרה של חשד לזיהום חיידקי מומלץ גם ביצוע בדיקת תרבית כיח.

בחלק מהמקרים נעשה ניסיון להתאים טיפול ביתי להתלקחות של מחלת ריאה חסימתית כרונית, הכולל התאמת משאף המתאים לטיפול ב-COPD והוספת טיפול במרחיבי סמפונות לטווח קצר וסטרואידים הניתנים בכדורים לרוב לתקופה קצרה של כ-5 ימים. במקרה של  תהליך זיהומי חיידקי מומלץ טיפול באנטיביוטיקה לרוב מקבוצת המאקרולידים, למשל אזיטרומיצין.

במקרה שבדיקות רפואיות הצביעו על התלקחות חמורה של COPD – נדרש אשפוז בבית חולים, לרוב במצבים של היעדר תגובה לטיפולים הניתנים בקהילה, ובמקרים של קוצר נשימה חמור במיוחד, חוסר יכולת לישון או לאכול על רקע התסמינים המלווה בשינויים התנהגותיים, היפוקסמיה חמורה (תת חמצן בדם) והיפרקפניה חמורה (רמת פחמן דו חמצני גבוהה בריאות והדם).

מטופלים עם COPD ומחלות כרוניות נוספות כמו סוכרת, אי ספיקת כליות ואי ספיקת כבד – עשויים להידרש לאשפוז במקרה של החמרה כדי לשמר איזון בכל המחלות.

הטיפול בחסמת הריאה בבית חולים כולל לרוב מתן חמצן תחת בקרה וכן התאמת תרופות להרחבת הסמפונות וסטרואידים בעירוי לווריד וכן אנטיביוטיקה לפי הצורך.

האשפוז על רקע COPD נמשך לרוב 7-4 ימים בממוצע, אך משתנה בהתאם לאופי ההחמרה ולתחלואה נלווית וגורמים נוספים של המטופלים. אצל קרוב לעשירית מהמאושפזים הריאות לא משתקמות לאחר ההחמרה גם כעבור מספר חודשים.

לאחר שחרור מאשפוז חשוב להגיע לבדיקת מעקב אצל רופאי הריאות בקהילה כעבור שבועיים עד חודש ולבצע התאמות באורח החיים במידת הצורך, לרבות גמילה מעישון והתאמת טיפול מיטבי בדגש על מניעת החמרות, התחלת הטיפול בשלב המוקדם תוכל להגדיל את הסיכוי להחמרה מוקדמת

מחלות נלוות

ההתמודדות עם COPD מצריכה התייחסות גם למחלות נלוות שעשויות להתפתח לצד חסמת הריאה. חשוב לפנות לטיפולים רפואיים במקרה של סימנים שמעלים חשד לסיבוכים רפואיים נוספים. המחלות הנלוות המרכזיות שמאפיינות מחלת ריאות חסימתית כרונית כוללים:

• מחלות לב וכלי דם: לפי סקירה של חוקרים אירופיים שפורסמה במארס 2024, כ-20% עד 70% מהמאובחנים עם COPD מתמודדים במקביל עם מחלת לב וכלי דם, כאשר שיעורים גבוהים של חסמת הריאה תועדו בין השאר אצל מטופלים עם התקפי לב (7%-28%), אי ספיקת לב (9%-41%), יתר לחץ דם ריאתי (39%) והפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים (25%). הקשר בין המחלות מוסבר בעיקר בקשר הביולוגי בין הריאות ללב, וכן בגורמי סיכון משותפים לשני מצבי התחלואה, כמו עישון סיגריות.

• אוסטאופורוזיס: לפי מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2019 בכתב העת Chest, מעל לשליש (38%) מהמאובחנים עם חסמת הריאה מפתחים אוסטאופורוזיס, ומחלת הריאות מגדילה פי 2.83 את הסיכון לאוסטאופורוזיס. הקשר בין המחלות מוסבר בין השאר בגורמי סיכון משותפים לשני מצבי התחלואה, לרבות עישון, גיל מבוגר ומחסור בפעילות גופנית וכן על רקע הטיפול בסטרואידים.

• סוכרת: לפי מטה אנליזה מדנמרק שפורסמה באוקטובר 2018 בכתב העת COPD, חסמת הריאה מעלה ב-17% את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. ככל הנראה, הקשר בין השניים נובע מגורמי סיכון משותפים, פעילות דלקתית מוגברת בשני המצבים, הטיפול בסטרואידים שעשוי להוביל לסוכרת וכן ירידה בלחץ הדם העורקי – היפוקסיה – שמאפיינת מחלת ריאות חסימתית כרונית ועלולה גם לפגוע בתפקוד תאי טא בלבלב ולהתבטא בסוכרת.

• דום נשימה בשינה: מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה להופיע לצד הפרעת שינה מסוג דום נשימה בשינה, ושילוב זה אף זכה בקהילה הרפואית והמדעית לשם 'תסמונת החפיפה' (Overlap Syndrome). מקרים אלה מאופיינים במצוקה נשימתית חמורה גם בשעות היום, ומצריכים תמיכה נשימתית באמצעות מכשיר CPAP ובתוספת חמצן. לפי מחקרים, עד קרוב למחצית (45%) מהמאובחנים עם COPD מתמודדים עם דום נשימה בשינה, ולחילופין – כרבע מהמאובחנים עם דום נשימה בשינה מזוהים גם עם תסמיני COPD. מחקרים קושרים בין חסמת הריאה גם להפרעות שינה נוספות, בהן נדודי שינה (אינסומניה) ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה. קשרים אלה מוסברים בין השאר בהשפעות השליליות של ההפרעות הריאתיות שמאפיינות מחלת ריאות חסימתית כרונית על מהלך השינה התקין.

• צרבת: לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה בינואר 2020 בכתב העת BMC Pulmonary Medicine, צרבת מעלה פי 5.4 את הסיכון להחמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. הקשר בין התופעות הוא ככל הנראה כתוצאה מפגיעה בדרכי האוויר כתוצאה מהחזר המזון הקיבתי-וושטי, מערכת עצבים משותפת לוושט ולקנה הנשימה וכן זיהום המשולב עם צרבת שעלול להחמיר מחלת ריאות חסימתית כרונית.

• סרטן הריאות: למאובחנים ב-COPD סיכון מוגבר לסרטן הריאות, בין השאר על רקע גורם סיכון מרכזי המשותף לשתי המחלות: עישון סיגריות. לפי מטה אנליזה מסין שפורסמה בספטמבר 2017 בכתב העת Oncotarget, במעקב של חמש שנים, חסמת הריאה קשורה בעלייה פי 2.06 בסיכון לסרטן הריאות, והסיכון גדל ככל שמחלת הריאות הכרונית חמורה יותר. מסיבה זו, למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית שהם מעשני סיגריות בהווה או בעבר מומלץ לבצע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה בהתאם להתוויות המקובלות. בדיקת הסקר היא בדיקת סי.טי ריאות במינון קרינה נמוך, המיועדת למבוגרים המעשנים בהווה או בעבר ב-15 השנים האחרונות שצברו לפחות 20 שנות קופסא (20 שנים של עישון קופסת סיגריות ליום או 40 שנים של עישון חצי קופסא ליום וכיוב'). בארה"ב הבדיקה מומלצת בגילי 80-50 אחת לשנה, ובישראל היא כלולה בסל הבריאות הממלכתי בגילים 74-65, אחת לשנתיים.

גמילה מעישון

התמודדות עם COPD דורשת כמעט כאחד השלבים הראשונים במעלה גמילה מעישון סיגריות.

עישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר למחלת ריאות חסימתית כרונית, ולפי מחקרים, בקרב בוגרים מעל גיל 40 שמעשנים סיגריות עם עשר שנות קופסה נאמדים שיעורי התחלואה של 15% עד 30%, וככל שמשך העישון ארוך יותר – כך הסיכון למחלה גדל, ובפועל אחד מכל ארבעה מעשנים צפוי לפתח COPD במהלך החיים.

מי שעדיין מעשנים סיגריות ואובחנו עם המחלה מחויבים לגמילה מעישון כדי למנוע הידרדרות מהירה בתפקודי הריאות ובמצבם הרפואי. בקופות החולים פועלות כיום סדנאות לגמילה מעישון שמשלבות שימוש באמצעים שיכולים לסייע בתהליך הגמילה ותרופות הנקשרות לקולטני הניקוטין במוח ומפחיתות את תחושת הכמיהה לסיגריות, ובין השאר תחליפי ניקוטין במדבקות והתרופות וולבטרין/ זייבן ואפו-ורניקלין (בעבר צ'מפיקס).

גמילה מעישון – תורמת למניעת הידרדרות מהירה בתפקודי הריאות (צילום: Shutterstock)

תרגולי נשימה ופיזיותרפיה נשימתית

תרגולי נשימה ופיזיותרפיה נשימתית הם מרכיבים חיוניים ליישום עצמי בבית למתמודדים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית שביכולתם להפחית את הסיכון להחמרות ולסייע להתמודדות עם ריבוי ליחה. תרגילי פיזיותרפיה נשימתית מיועדים לסייע בפינוי הפרשות שהצטברו במערכת הנשימה והריאות.

בין השיטות המקובלות לניקוי דרכי הנשימה (ACTs – קיצור של Airway Clearance Techniques) שיטות לשיעול מהיר לשחרור כיח, תרגולי נשימה מעגלית, תנוחות יציבה שתורמות לניקוז הפרשות, הקשה על החזה ושימוש בעזרים לשיפור הנשימה, כגון מכשיר אקפלה וטכנולוגיית שסתום רפרוף (Flutter valve).

פעילות גופנית

פעילות גופנית קבועה מומלצת כחלק מההתמודדות עם תחלואה כרונית בכללותה, והיא חיונית גם לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. פעילות גופנית מבוקרת היא גם חלק מתוכניות השיקום הנשימתי המותאמות לאנשים עם COPD  ששוחררו מאשפוז.

תדירות הפעילות הגופנית המומלצת תואמת את ההמלצות המקובלות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) המיועדות הן לחולים כרוניים והן לאוכלוסייה הכללית – לפחות 150 דקות פעילות גופנית אירובית מתונה לשבוע או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה לשבוע, כשהפעילות פזורה ברוב ימות השבוע, וזאת לצד פעילות אנאירובית לפחות פעמיים בשבוע באמצעות תרגילי התנגדות ומשקולות וכן מתיחות.

ככלל, אנשים עם חסמת הריאה מתמודדים עם קוצר נשימה במאמץ וזקוקים להתאמות בביצוע פעילות גופנית סדירה. ענפי ספורט מומלצים ב-COPD, לפי הקווים המנחים של איגוד רופאי הריאות האמריקאי (ALA), כוללים בין השאר הליכה מהירה, שחייה ורכיבה על אופניים – שמשפרים סיבולת לב-ריאה.

שיקום ריאתי

המשוחררים מאשפוז על רקע החמרה של COPD זכאים לתוכנית שיקום נשימתי הכוללת פעילות אירובית בסביבה מבוקרת עם שימוש בחמצן לפי הצורך. פעילות זו הוכחה במחקרים כמשפרת תפקודי ריאות, ומפחיתה את הסיכון להחמרות בתסמינים כמו קוצר נשימה ואף מלווה בירידה בסיכון לתמותה, לצד שיפור באיכות החיים.

שיקום ריאתי מתבצע כסדנה קבוצתית הכוללת לרוב 24 מפגשים למשך שנה, במסגרתה נלמדות שיטות לנשימה מבוקרת תוך הפעלת חגורת הכתפיים ובית החזה, תרגול מותאם אישית על מכשירי כושר, מעקב אחר מדדים רפואיים של המטופלים – לרבות דופק ולחץ דם ומתן תמיכה לחמצן לפי הצורך.  

לעתים משולבים בפעילות אביזרים לחיזוק שרירי דרכי הנשימה – כגון שימוש ב'ספירומטר תמריץ' שממתח את הריאות ויוצר התנגדות לחיזוק שרירי הריאות.

ספירומטר תמריץ – מכשיר לחיזוק שרירי הריאות כחלק משיקום ריאתי (צילום: Shutterstock)

תזונה בריאה

החיים עם COPD מצריכים גם תשומת לב לתזונה בריאה, שכן התזונה היא היבט משמעותי באיכות חייהם של חולים כרוניים, ומשפיעה גם על מצב הרוח וגם על הסיכון לתחלואה נלווית ומצב הבריאות הכולל.

כיום מקובל להמליץ לחולים כרוניים ובהם גם חולי ריאות להיצמד לעקרונות התזונה הים תיכונית המבוססת על ריבוי פירות וירקות, דגים, אגוזים, דגנים מלאים, שמן זית ומוצרי חלב דלי שומן.

מומלץ להפחית במזונות עתירי סוכר ושומן רווי, וכן לצמצם מזונות שעלולים לגרום לצרבת או לגירוי מערכת העיכול ונפיחות בבטן – שכן מדובר בגורמי סיכון להחמרה של חסמת הריאה. במסגרת זו מומלץ לצמצם בצריכת שעועית ומשקאות מוגזים וגם ירקות מסוימים כמו כרוב טרי, סלרי ופלפל חריף.

הפחתת לחץ ומצוקה נפשית

מחלת ריאות חסימתית כרונית מלווה באתגרים רבים שעלולים להגביר את הלחץ והמתח הנפשי. כתוצאה מכך, רבים מהמתמודדים עם המחלה מפתחים תסמינים של הפרעות במצב הרוח כמו דיכאון וחרדה. לפי מטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה, שפורסמה בספטמבר 2013 בכתב העת Chest, קיימים קשרים דו כיווניים בין התופעות, כאשר COPD מעלה ב-69% את הסיכון לדיכאון, ואילו דיכאון מעלה ב-43% את הסיכון להחמרה של חסמת הריאה ומהווה גורם סיכון לתמותה ממחלת הריאות הכרונית.

לכן, אחד האתגרים אצל המתמודדים עם COPD הוא בהפחתת לחץ ומתח נפשי, בין השאר באמצעות שיטות הרגעות וטכניקות כגון נשימות עמוקות, תרגולי מדיטציה ומיינדפולנס, ובמקרים הרלוונטיים טיפול נפשי בתרופות ובפסיכותרפיה. מטה אנליזה מסין שפורסמה ביוני 2024 מצביעה על יעילותו של טיפול קצר טווח קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) להפחתת תסמיני דיכאון וחרדה ושיפור איכות החיים של אנשים עם COPD, לצד השפעות מיטיבות של הטיפול גם על ההיענות לטיפולים התרופתיים והתפקוד הריאתי.

שיפור איכות השינה

בשנים האחרונות מתחדדת חשיבותה של שינה איכותית כמרכיב משמעותי באורח חיים בריא כולל, בהשפעותיה על איכות החיים.

המאובחנים עם COPD שסובלים מתפקודי ריאות מחמירים נוטים לפתח הפרעות שינה רבות, ובמרכזן דום נשימה בשינה שבשילוב עם חסמת הריאה מכונה 'תסמונת החפיפה' וכן הפרעות שינה נוספות כמו נדודי שינה (אינסומניה). מחקר בנושא זה שפורסם בשנת 2019 זיהה כי כשני שליש מהמתמודדים עם חסמת הריאה מעידים על שינה לקויה, והבעיה המרכזית היא בפגיעה ברצף השינה ויקיצות באמצע הלילה ומוקדם בבוקר.

למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מומלץ אם כך לנקוט בצעדים שביכולתם לשפר את איכות השינה הכוללים:

• הקפדה על שעות שינה קבועות ומספקות בלילה.

• הימנעות מחשיפה לתאורה מלאכותית בשינה בלילה ושינה בחדרים חשוכים.

• צמצום חשיפה למסכים לפני השינה.

• הימנעות מאכילה לילית שעלולה גם לפגוע בשינה וגם להוביל לצבירת משקל עודף.

• תרגולי שיטות הרגעות בלילה לפני השינה.

• במצבים של עייפות קיצונית מומלץ לבקש הפניה לבדיקת שינה שעשויה לאבחן דום נשימה בשינה – מחלה שחשוב לטפל בה, בין השאר על רקע הסיכון בהתפתחותה לאירועים קרדיו וסקולאריים. אבחון דום נשימה בשינה מאפשר התאמת טיפול מועיל במסכת סיפאפ CPAP.

עוד המלצות לשיפור איכות השינה

התאמות בבית

מחלת ריאות חסימתית כרונית מצריכה לעתים גם התאמות בבית שביכולתם לשפר את איכות חיי המטופלים. ההתאמות המרכזיות כוללות:

• מכשיר ביפאפ:  מכשיר מסוג ביפאפ(BiPAP, קיצור של Bilevel Positive Airway Pressure) הוא מעין 'מסכת נשימה' שניתן לחבוש על הפנים במטרה להקל בהכנסת אוויר לריאות. המכשיר מסייע בפתיחת נתיבי האוויר בדרכי הנשימה באמצעות הפעלת לחץ אוויר קבוע על האזור הסמוך לפתחי הנשימה. חולים עם מצוקה נשימתית חמורה במיוחד זכאים לקבלת המכשיר בהשאלה מקופת חולים בתמורה לצ'ק פיקדון.

• הימנעות מעישון פסיבי וזיהום אוויר: בעוד שהעמדות בנוגע לקשר בין עישון פסיבי לסיכון להתפתחות COPD עדיין חלוקות, מי שאובחנו במחלה נדרשים לא רק לגמילה מסיגריות במידה והם מעשנים, אלא שעליהם לוודא כי הם אינם נחשפים לעישון סיגריות פסיבי בבית, שכן גם חשיפה לעשן סיגריות וחשיפה לזיהום אוויר עשויים לפי עבודות להוביל להחמרות אצל החולים.

• למתמודדים עם COPD מומלצת הקפדה יתרה על ניקיון קבוע של הבית והפחתת חשיפה לאבק שעלול לגרות את דרכי הנשימה. ההמלצה משמעותית בעיקר למטופלים עם מרכיבים אסמטיים בעבר או מרכיבים של אלרגיה לאבק.

• למטופלים מבוגרים שמתמודדים גם עם חולשה ותשישות בדרגה גבוהה מומלץ על התאמות נוספות בבית למניעת תאונות בית, חבלות ונפילות.

• מומלץ להימנע מיציאה מהבית בימי אובך או שריפות כדי להפחית את החשיפה לזיהום אוויר שעלול להוביל להחמרות.

מכשיר BiPAP ביתי בהשאלה מסייע במצבים של מצוקה נשימתית חמורה (צילום :Shutterstock)

מניעת זיהומים

מאחר וזיהומים בדרכי הנשימה מהווים גורם מרכזי להחמרות של COPD, מומלץ למאובחנים במחלה להקפיד על צעדים משמעותיים במניעת הידבקות בזיהומים:

• הקפדה על חיסונים נגד זיהומים, כאמור למעלה, לרבות חיסונים עונתיים לשפעת וקורונה, החיסון לדלקת ריאות וחיסונים לזיהומים נוספים לפי ההתוויות המומלצות, בהם החיסונים לשלבקת חוגרת, שעלת, חצבת ונגיף RSV.

עוד על חיסונים מומלצים ל-COPD

• רחצת ידיים באופן תדיר במים וסבון למשך כ-20 שניות לאחר מגע עם מצע שעלול להיות מזהם ולפני ואחרי טיפול באוכל ושימוש תכוף באלכוג'ל.

• הימנעות ממגע של הידיים באף, הפה והעיניים.

• הימנעות מביקורים אצל אנשים החשודים כחולים עם מחלות זיהומיות ובמקרה הצורך שימוש במסכת פה-אף כפי שהיה נהוג בתקופת הקורונה.

• שמירה על ניקיון ואוורור הולמים בבית.

ד"ר משה שי אמור הוא רופא בכיר במערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון מקבוצת הכללית

עדכון אחרון: מאי 2025